עירום ומלבושים - מציאות ופירושים 

 עירום ומלבושים - מציאות ופירושים

איך אדע? האם זוהי אכן המציאות, או אולי פרי דמיוני הפרוע?

שנינו היינו באותו הזמן באותו המקום. ארוע מדהים ומרגש עבורי, עצוב ומאכזב עבורו.
כנראה אם אשאל אנשים נוספים שהיו שם אשמע תגובות רבות ומגוונות, ייתכן אף שונות לגמרי. מוזר ומפתיע.


איך אם כן ניתן לדעת מהי המציאות העירומה ומהם "המלבושים" שכל אחד מאיתנו "תופר" לה?
כמאמנת אישית אני זוכה לפגוש סיגנונות ועיצובים שונים ומשונים. ממלבושים צנועים ועדינים ועד מלמלות מפוארות שלא היו מביישות את מיטב המעצבים.

כל אחד חווה את המציאות מתוך עולמו הפנימי שלו. כל אחד מאיתנו יחיד ומיוחד. מכאן, שגם החוויות שכל אחד חווה אחרות ושונות זו מזו.


אלי, השכן מקומה 7, ירד הבוקר במעלית כשההבעה על פניו חמורה במיוחד. איתו ירדו גם תמר מקומה 5, מיכל מקומה 3 ומוטי מקומה 2. כשהגיעו לקומת החניון, נכנס אלי למכוניתו ונסע משם במהירות. תמר פנתה אל שני האחרים ואמרה בכעס כי היא בטוחה שלאלי יש משהו נגדה. מיכל אמרה כי לדעתה הוא בכלל שונא נשים והוסיפה כי פעמים רבות פגשה אותו ומעולם לא חייך ולא אמר אפילו שלום. מוטי פנה אל שתיהן בפליאה ושאל: מהיכן אתן יודעות כל כך הרבה על אלי מבלי שהחלפתן איתו ולו מילה אחת?


אותם "מלבושים" שכולנו "תופרים" להתנהגות של אדם זה או אחר, למצבים שונים שנקרים בדרכינו ולעיתים אפילו למזג האויר (אף פעם אין לי מזל. בדיוק היום כשאני רוצה לצאת לטיול, יורד גשם), מלבושים אלה גורמים לנו לעיתים קרובות לתחושת סבל, כעס ולתקשורת מאוד לא נעימה עם הזולת.


מכיון שטבעי וברור כי כל אחד חווה את המציאות מתוך עולמו שלו, האם ניתן בכלל להפריד בין המציאות האובייקטיבית לבין תפישתינו אותה? אם כן, כיצד?


אשתף אתכם בדרך שעובדת נפלא עבורי ועבור מתאמני. דרך אשר כמו כל שינוי של הרגל ישן, מצריכה רצון ותירגול: ניצור "רשימת מכולת" ולתוכה נכניס את אותן העובדות שלא ניתן להתווכח איתן, שאינן ניתנות לפרשנות.
לדוגמא: אלי, תמר, מיכל ומוטי ירדו יחד במעלית, השעה היתה שעת בוקר, ארבעתם יצאו מהמעלית בקומת החניון. שלושה מהם עצרו לדבר לפני שפנו איש איש לדרכו. עד כאן המציאות העירומה.


אף אחד משלושתם הרי לא באמת יודע את הסיבה ממנה נבעה הבעת פניו של אלי. מכאן שהיכולת לפרש היא ממש אינסופית. ה"מלבושים" אותם תפר כל אחד מהם אישיים ושונים זה מזה.


כשקוראים את "רשימת המכולת" בדר"כ לא מתלווה אליה כל רגש. זהו אוסף של עובדות יבשות. כשקוראים את הפרשנויות, את הסיפורים שהמצאנו, תמיד מתלווים לכך רגשות. לעיתים אנחנו ממש חווים מחדש את מה שהרגשנו בסיטואציה עצמה. ככל שהמקרה פחות "נוגע" בנו רגשית, כך קל יותר להפריד את "רשימת המכולת" העובדתית מהסיפורים היצירתיים שאנו מספרים לעצמינו. לכן אני ממליצה בחום להתחיל לתרגל מהפשוט אל המורכב. ככל שתתמידו בתירגול, תופתעו לגלות שגם את המצבים המורכבים ביותר אתם מצליחים לפרק לעובדות ולפרשנויות. תתחילו להרגיש שחייכם פשוטים, נעימים ורגועים.


לפניכם דוגמא נוספת אותה שלחה לי הילה לפני אחד ממפגשי האימון שלנו. ייתכן כי הסיפור יישמע לכם בדוי, אך אני מבטיחה לכם כי מלבד השם כולו אמיתי.


"זהו זה. החלטתי! אני עוזבת את העבודה. אני חייבת למצוא מקום אחר. השבוע האחרון הראה לי שזה הדבר הנכון לעשות. הבנות בעבודה פשוט מקנאות בי. בטח בגלל מצבי הכלכלי הטוב ובגלל שאני רזה מכולן שם. בכל יום כשנכנסתי לקפיטריה פתאום הן הפסיקו לדבר. ברור שריכלו עלי. הבוסית שלי בקושי מתייחסת אלי. אני לא מתכוונת להישאר במקום כזה. יחסי אנוש יותר חשובים לי מכסף ומגיע לי יותר. אני לא מתכוונת להרוס בגללן את הנישואין שלי ולא את הבריאות שלי. כל השבוע האחרון אני עצבנית וכואב לי הראש. את כבר מכירה אותי. אני פרקטית. אלה הן העובדות. צריך להשלים עם המציאות ולעבור הלאה. אם הן יכולות בקלות כזאת לשנות את התנהגותן אין לי כל עניין להמשיך לעבוד איתן. בימים האחרונים כל העולם נגדי, כנראה כדי לתת לי סימנים שעליי לשנות. כל השבוע, בדרך הביתה, כל הרמזורים היו אדומים. הדרך ארכה 30 דקות יותר מהרגיל. אתמול הגעתי הביתה עיפה ועצבנית ובדיוק אז התקלקל המזגן. המציאות מכה בי ובגדול!"


כמובן שבמצב כזה, כשהרגשות ניהלו את הילה, קשה מאוד היה לעשות את ההפרדה בין המציאות העירומה לבין המלבושים המפוארים אותם תפרה לה. עניתי לה שאני שומעת שהיא מאוד נסערת ושאלתי אם תוכל למצוא לפני המפגש הבא שלנו, זמן בו היא מרגישה רגועה יותר, אשר בו תוכל לערוך את "רשימת המכולת" מול רשימת הפרשנויות. הילה ענתה שמאוד תשתדל.
חשוב לציין כי הילה מתרגלת כבר זמן מה רשימות כאלה שלדבריה עוזרות לה מאוד להבין גם את עצמה וגם את האחרים בסביבתה.
הפעם המצב היה מורכב יותר עבורה. היא היתה נסערת במיוחד, עד כדי תחושה שכל העולם נגדה.


הילה הגיעה למפגש כשהרשימה בידה. המשפט הראשון שלה היה: "הפעם זה היה אתגר רציני במיוחד".
שאלתי מה בכל זאת איפשר לה ליצור את הרשימה. היא ענתה: "ידעתי שהמאמץ ישתלם וקיוויתי שאצליח להחזיר לעצמי מעט שלווה".


הנה לפניכם הרשימה של הילה:
מציאות:
- נכנסתי לקפיטריה והבנות הפסיקו לדבר.
- הבוסית שלי דיברה אלי השבוע פחות מהרגיל.
- בימים האחרונים כאב לי הראש בחלק מהזמן.
- בדרך הביתה רוב הרמזורים היו אדומים.
- המזגן התקלקל.
- רוב הזמן השבוע הייתי עצבנית.


פרשנות:
- הבנות בעבודה מקנאות בי על מצבי הכלכלי הטוב ועל כך שאני רזה מהן.
- הבוסית שלי נגדי.
- כל העולם נגדי וההוכחות לכך: רמזורים אדומים, מזגן מקולקל.
- המציאות נגדי ולכן כואב לי הראש.
- מכל הסימנים האלה המסקנה המתבקשת היא שעליי למצוא מקום עבודה חדש.


כשהקראתי להילה את שתי הרשימות הבחנתי שפניה מחוייכות. שאלתי מה את מרגישה? היא ענתה: "אל רשימת העובדות איני מרגישה דבר והפרשנויות נראות לי פתאום מגוחכות". לדבריה, ככל שקוראת את שתי הרשימות פעמים רבות יותר כך ניטל מהן ה"עוקץ".
ייתכן כי השיטה נשמעת לכם פשוטה מדי, אך העובדות מראות שהיא עובדת.


זיכרו להתחיל מהמקרים הפשוטים יותר והמשיכו לאט, בסבלנות ובסלחנות, אל המקרים המורכבים יותר עבורכם.


ולסיום: למפגש הבא הילה הגיעה ופשוט החלה לצחוק. היא סיפרה שהשקט של הבנות ושל הבוסית נבע מכך שהכינו לה מסיבת הפתעה. לפני יומיים חגגו לה 40...

 

שרית וולפוס - אימון אישי
מאמנת אישית מוסמכת
טל: 054-4244603
מייל: sarit@imun-he-she.co.il